זכור ה' את אשר קרה לנו; שקול, והנה חרפתנו.
נחלתנו עברה לזרים, ובתינו לזרים.
יתומים אנחנו חסרי אב, אמותינו כמו אלמנות.
אנחנו שותים את המים שלנו בשביל כסף, לעצי הסקה שלנו יש מחיר.
רודפינו על צווארנו; אנחנו עייפים, ואין לנו מנוחה.
הושטנו ידינו למצרים ולאשור למלאנו לחם.
אבותינו חטאו, ואינם עוד; ונשאנו את עוונותיהם.
משרתים שולטים בנו; אין מי שיצילנו מידו.
בסכנת חיינו אנו מביאים את לחמנו, בגלל חרב המדבר.
העור שלנו נשרף כמו תנור משרפת הרעב.
הם הכריחו את הנשים בציון, את הבתולות בערי יהודה.
הנסיכים נתלו בידיהם; פני הזקנים לא זכו להערכה.
איכה ה 1-12
Nenhum comentário:
Postar um comentário